נושאי אור יקרים, האצת התקווה בכל לב אנושי היא תמיד ביטוי של אהבת נוכחות החיים הנצחית הפועמת בלב, מזמינה למזבח הלב את ההבנה, שמאחורי מעטה האשליה האישית נמצא העצמי האל הגדול, הגורם האלוהי של חופש לכל אדם.
העולם כיום הספוג באשליה מצטברת, אינו מבין את המציאות. המציאות, לאשריכם, נמצאת בלב הנוכחות שלכם, מעצבת עבור האחד והכול את דמותה השמחה, כחיים השופעים עם אושר אלוהי.
זוהי נוכחות החיים האינסופית הגדולה שמתרחבת לאורך החלל והזמן. כל הפוטנציאל הזה נמצא בתוך הלהבה של בן -אלמוות אלוהי.
הלהבה מתרגמת את עצמה למראית עין כמציאות דרך בני אדם, אך לעולם לא מביאה לידי ביטוי שלמות מלאה, אלא עד שטקס ההתעלות הושלם על ידי כל זרמי החיים.
גברים, הניזונים מאשליותיהם, נמנעים לעתים קרובות מהאושר הגדול של כוונת האל עבורם, מכיוון שאשליה מטפחת אשליה וצוברת מומנטום.
כך, הצעיף הופך להיות כה עבה וחזק עד כדי הפרדת האדם כמעט לחלוטין מההיבטים האמיתיים של זהותו.
הזהות הזמנית הופכת, אם כן, ל-נמסיס של כל אדם, והוא מחשיב אותה כאמתית. אדם זה מתיידד עם האני החיצוני שלו ומחשיב אותו כמזוהה עם המציאות הנגלית.
עם זאת, המאסטרים הנעלים המבורכים, אחד אחד, יודעים שהאני החיצוני הוא אשליה מוחלטת, בדיוק כפי שהאני הפנימי הוא המוחלט, האינסופי, והדימוי האלוהי.
לא ייתכן שהאדם החיצוני יחצין אי פעם את האלוהות שלו אלא עד שהוא יזדהה ויתאחד איתה פנימית. במילים פשוטות, האני החיצוני אינו יכול לרשת את המלכות , לא בתור בשר ודם.
האדם הוא ישות רוחנית. ועליו, להשליך הצידה את ההיבטים האישיים של הזהות העצמית אשר מעוורים את העין מגילוי המציאות של העצמי האלוהי.
הם מונעים ממנו להיכנס לתחושה של הוד קוסמי ואצילות הנשמה כפי שהיא באה לידי ביטוי כאור-שלמותו, עם חירותו המוחלטת לבטא את האלוהות שלו.
האלוהות סמויה באדם משום שהוא חי כל כך בתודעה-חושית חיצונית וכה מעט בביטחון הפנימי של הנוכחות הנצחית, שהנה הביטוי של מפתחות אלמוות לחופש שלו.
לפעמים קשה לנו להגיע אליכם דרך הצעיף, לכן אנו באים אליכם דרך שליחינו האהובים. אלה מכם הנתונים ללחצים רבים, מבקשים בכך לעכב את זרימת אנרגיית האור שלנו, חוכמתנו ועוצמתנו הנשלחים אליהם.
אנו מוסרים את האנרגיה שלנו מבעד לצעיף של השליחים המודעים שלנו אשר משנים בכל מקום אפשרי בעולמם כל צל, עם אור.
אנו מקווים, אם כן, שכולם יבינו את הצורך לחדור את תוך תחושת המילים שאנו משחרורים ממרומים ויקבלו גם את השפע הרוחני של האנרגיה הקוסמית, את זרימת אור האהבה שלנו ואת הביטוי של נוכחות האל הנצחית דרכנו, לתוך העולם שלכם.
הבינו אהובים, הנוכחות הנצחית פועלת על פי עיקרון שאומר : " אני בך ואתה בי". הנוכחות הנצחית פועלת דרך המאסטרים הנעלים, והקרינה של אותה אוקטבה גבוהה יותר של אור, זורמת החוצה אליכם.
אתם, דרך הזדהות עם המאסטרים הנעלים בעולם הצורה, מאפשרים לאותה אנרגיה אלוהית עצמה הזורמת מלמעלה להתיישר עם האנרגיה שלכם ולזרום דרך הרמה האנושית להיות ביטוי של האחד הנצחי !
כאשר חומר האור חודר לתודעה, הוא חייב להיות ידוע בתור התבונה המכוונת, או ההכרה האוניברסלית, שמגיעה מהאל לבריאה והיא הביטוי של נוכחות ה-אני הנני שלכם.
התבונה האלוהית מחלחלת בכול ומכוונת את כל הגילויים של הטבע החיצוני והיא מסוגלת גם לכוון את התבונה של הגוף, הנשמה וההוויה שלכם עד שהביטוי הנתפש הוא של אחדות.
הבינו, אם כן, שרוחו, או נשמתו, של האלוהי מזוהה גם עם האדם כמתנת הבורא. בסדר הגבוה ביותר שלה, המתנה הזו של האל היא הזדהות עם כל הבריאה, עם כל הקוסמוס, עם כל מאסטר נעלה, עם כל דיווה, או מלאך. וכך הופכים הרבים לאחד, כמו שהחוש של כל אחד הופך להיות החוש הכולל של כולם.
אנו, אם כן, מבקשים ליצור בכם את האמצעים להפיג כל אשליה, כך שהלהבה האלוהית הפועמת בפנים תשרוף את צעיפי האנרגיה המנוגדת של מחשבות שליליות, של מושגי שווא, של הפרדת העצמי מהחיים.
כך תראו את המציאות האלוהית בוערת באור הלהבה דרככם, שהיא הדרכון לאנושות כדי להכיר את החופש שלה. חופש להיכנס אל המציאות ואל תוך לב המציאות.
חופש אינו רישיון להפגין את גחמת הרצון האנושי. זוהי ההזדהות הגדולה עם האחד ועם הנוכחות של אהבה, חיים ואור המתבטאים בכל מקום.
אבל ישנה פעולת רטט ; יש מימוש חיוני שחייב להגיע לכולם. פעולת רטט זאת עשויה לבוא בדרכים רבות שאינן ניתנות לזיהוי במושגי מילים.
היא עשויה לבוא כהתממשות של הנוכחות, שברגע שהתממשה על ידי האדם, היא ממזגת את המימוש הזה עם כל השלם, באופן שנראה טבעי לחלוטין.
זוהי היספגות הטיפה לאוקיינוס של המונד המופרד אל תוך העצמי הכולל. כאשר זה נעשה בצורה טבעית, אין שום תחושת לחץ או מאבק שנוצר, אלא יש פשוט את הסיפוק היפה והמתוק של ההוויה המתרחבת.
אבל כאשר זה נעשה באמצעות כוח או מרמות נמוכות יותר של ביטוי, תמיד יש את תחושת המאבק.
הבינו, אם כן, שהטבעיות של החיים הקוסמיים היא להפגין את האהבה הגדולה של לב האל ולהיות בנכונות למזג את הגילוי השלם של העצמי לתוך הנצחיות, ללא שום מאבק או רצון להתנגד לזה.
זה נראה לבני אדם כדבר שמנוגד למי שהם, וזה נראה להם כמיזוג עם תחושת מוות. אבל זה לא. זהו המיזוג היחיד עם החיים.
בלעדי זה, בני אדם לעולם לא יוכלו להשיג התמזגות רוחנית, והם יישארו בסבב חוזר של מאבק עם תודעה חושית.
עליכם לפוגג את האשליות שלכם בנוגע להיספגות לתוך לב האל ואל תפחדו מזה. לב האל הוא בית שאנו השוכנים בתוכו שואפים בכל יום להפוך ליותר מהאינסוף ופחות מהתגלות הסופי.
ההתמזגות הזאת מתבטאת כאשר אדם
הופך ללהבת-אל ובכך הופך למאסטר נעלה
יש להבין לעומק את המשמעות של התמזגות מוחלטת, שבה האב מקבל אליו את הבן שלו, כדי ששניהם יהפכו לאחד. זה מסתיים בכך שהבן כעצמי אלוהי משתחווה לאב, כדי שהאב יהיה האחד הכל-בכל.
מטרות החיים הם להעביר חיים עם מימוש ובמודעות. לפיכך, התודעה באה מהאל ונשלחת אל האדם כמתנתו הגבוהה ביותר על מנת שהאדם יוכל להפוך לאחד עם האל.
ללא תודעת זהות אלוהית וללא מודעות עצמית באדם, לא הייתה מראה שלתוכה יכול הנצחי להקרין את אורו.
הזהות העצמית היא אותה מראה שנשאה לאורך הדורות את השתקפותן של תמונות לא אמתיות רבות, מלבד זו שנועדה להיות מועברת !
כאשר המפרץ מוצא את פתח הכניסה לים ההוויה ומזדהה עם כול היש האלוהי, אז הפאר של המציאות האמתית משתקף בבריאה.
בתמונה הזו, הבן הופך לאחד עם האב. ואין הפסד לאף אחד מהם, כי האל חפץ בכך, וגם הבן חפץ בכך. כך מאחד שנעשה לרבים, מתוך הרבים ייעשה יום אחד לאחד.