מחשבות ולימוד רוחני להתבוננות ויישום בחיים
שנמסרו מהאחווה הלבנה הגדולה
כדי להיכנס לגן האהבה יש לעמוד בפני אתגר גדול. האהבה חובקת הכול. האהבה קיימת ברמות רבות. ישנן רמות בסיס של אהבה אנושית. ישנן רמות שהנן מעבר ומעל לכך, כמו אהבה שיש בה הקרבה. אהבה מבטלת מה שאינו אהבה. היא מבטלת בנוכחות שלה כל תשוקה , מביאה לכניעה כדי להיכנס לזרועותיה. זה קורה כאשר אתה בא לשרת את כל החיים ואת עצמך.
האהבה חדורה בכל דבר. היא ביטוי ביופי ובהרמוניה. אהבה היא נתיב של משמעת. כאשר אתה לוקח אהבה שנובעת ממך ומעביר אותה לאלה שהיא נדרשת, היא משלימה את כל הדברים, לכן היפתח בלבך לכולם. אהוב את עצמך, אהוב את נשמתך. חווית החיים היא ללמוד מה משמעות אהבה.
ביחסים בחיים ובכל דבר, זה מחנך את הנשמה עם הלב. האהבה משפרת את ההבנה שלנו, את הידידות, את העסק. אתגר את מה שאינך אוהב בעצמך, מלא זאת בשושנים ורודות. כאשר אתה נדיב באהבה, אתה עושה דברים בטבעיות וחופשיות. אינך מצפה לתמורה, אינך מצפה לכלום. אתה מברך את ההזדמנות לשרת, לתת לאחרים.
אהוב את השכן שלך, כמו שאתה אמור לאהוב את עצמך. כי המציאות האמתית היא שהשכן שלך הוא אתה. אותו אור שוכן בך ובו. כאשר אתה באמת אוהב, יש לך יכולת לשים את עצמך בתוך לבו של אחר. ההגדרה הטובה לאיך לאהוב זה : עשה לאחרים מה שהיית עושה עבורך.
שלח אהבה ואהבה תכפיל את עצמה, אוספת מה שדומה לה, באה למפתן הדלת של ביתך. כאשר אתה מגיע לגן עדן, אינך יהודי, מוסלמי, או נוצרי. אתה אזרח שמימי ולאף אחד לא אכפת מה עשית על כדור הארץ כל אתה פוסע בנתיב של אהבה.
אהבה עוזרת לעשות החלטות נכונות. לפעמים ישנה אהבה המבוססת על תשוקה בלבד. אם היא לא משיגה את מה שהיא רוצה, היא נעשית לכעס. במציאות אמתית אין כזאת אהבה. בל נחשוב שאהבה היא נתיב קל. לעתים דרך האהבה היא כואבת, עם בחירה קשה לבחור.
כאשר אנו מבקרים אחרים, איננו אוהבים אותם. כאשר אנו מתרגזים ושופטים, איננו אוהבים באותו רגע. אהבה היא מומנטום שיש לחזור עליו כל יום. יש להניע אותה בהתמדה, לטפח אותה. כאשר אתה באמת אוהב , אתה נעשה שונה . הגבר את האהבה, תן יותר אהבה.
אהבה היא נחישות עם עדינות.
האהבה דופקת על הדלת כל יום. יתכן ונעשה אכפתיים לאחרים ויתכן ונסובב את פנינו. עלינו ללמוד לאהוב גם את אלה שדוחים אותנו. עלינו ללמוד להיות מפעילי חסד אלוהי ולא מגיבים לטעות אנוש. עליך לאהוב מישהו . או את שכנך, או את הילד שלך, ללא מחשבה מה יחזור אליך מזה חזרה.
אהבה פותחת את הלב של פרחים. אהבה היא כמו ניחוח של ורד ועלי הפרח. זה כמו לקום רענן בבוקר בלי דאגה, כמו ילד קטן, כשהציפורים מצייצות והשמיים כחולים. מה שמעניין אותך אז, זה שהדשא והפרחים משחקים ופורחים. האיכות של אהבה היא רכות ועדינות, אולם היא יכולה להיות עוצמתית כבריאה של כל הקוסמוס.
אהבה צריכה לשכון בלבבות ובמעשי היום יום שלנו ולהינתן כל יום בחיים. אם אתה רוצה יותר אהבה, אתה יכול להגביר אותה, בכך שתהיה יותר אוהב. אתה יכול לחשוב על יותר דברים שתוכל לעשות עבור אנשים.
למד לתת אהבה מצדך. הדרך הטובה ביותר לנהל את עצמך עם אחרים זה למקד את לבך בנתינת אהבה.
כאשר האהבה ישנה, הלב לא יודע פחד. יש הבדל בין אהבה אנושית ואהבה אלוהית. אהבה אנושית מותנית בתגובה. אהבה אלוהית אינה מותנית. היא כמו שמש שתמיד זורחת.
כדי לפתח אהבה עליך לתת אהבה. התבונן מסביבך וראה, מי זקוק לאהבה שתינתן. מי שזקוק לאהבה, אהוב אותו. קח סיכונים של גיבור ואהוב יותר. היכנס לפעולה. שרת יותר וראה מה קורה בעולמך. אתה תגלה מה קורה כאשר אין אהבה ותבין מדוע.
צא וראה מי זקוק לאהבה. אהוב יותר טוב, יותר זמן ויותר רחוק. עם יותר סבלנות, עם יותר ענווה, ועם יותר חוסר אנוכיות. כאשר אתה רואה שיש תבוסה או כישלון, דע שמה שחסר שם זה אהבה.
אינך יודע כמה אתה מסוגל לאהוב. התשובה היא הרבה, הרבה ! מה שמשחרר זאת אהבה. אם אתה רוצה להשתחרר ממשהו שאתה שונא, אתה חייב לאהוב.
אינך יכול לגרום לאנשים לאהוב אותך, אבל אתה יכול לחבב אותם, לאהוב אותם ולתת להם את לבך.
אינך צריך לפחד לאהוב או לתת אהבה. תן לה רק להישפך ממך כמו מפל מים עצמתי, כך ששום דבר לא יגע בך. אם נפגעת מנתינת אהבה , אתה יכול להירפא על ידי אהבה שעוברת דרכך.
אלה משפטי מפתח אותם יש ללמוד תוך התבוננות בחיי היום יום, על מנת להבחין אם יש התקדמות בביטוי האהבה שנובעת מאיחוד הלב וההכרה
בעזרת תרגילים וניקוי דפוסי ההכרה הישנה כפי שנמסרו בשיעורים ניתן להתקדם. זהו אימון יומיומי וההתקדמות נקבעת לפי מידת ההתמסרות לדרך וחיזוק שרירי ההכרה הגבוהה והגדלת להבת הלב וקבלת הבנה מחוויית החיים לגבי ההתקדמות שלנו .
להשיג את תחיית התודעה ולבנות את מלכות האל בפנים
עד שאדם לא לומד ליישם את החוקים הגבוהים יותר ששולטים בו, הוא ימשיך להפיק את האנרגיה שלו על פי דפוסים ישנים של הרגל ומסורת אנושיים. אבל כאשר הוא מבין לבסוף את האמת הגדולה של מציאות שנעה הלאה, אז הוא מתקדם.
זה דורש השלכת איכויות שיוצרות תנאים לא רצויים, ולכוון את הרף של התודעה שלו גבוה יותר ולפנות את מה שעוצר את כל החלקים שלו להיות עם דפוסים של שלמות. אז הוא זורח כלפי חוץ כמו בזוהר פנימי שבא לידי ביטוי אלוהי מהעצמי הממוקם בתוכו על ידי האל.
מדוע קשר הנשמה לאב האלוהי כל כך רלוונטי ללבו של אדם, ועם זאת כל כך חסר משמעות לשכל ? ראשית, מפני שהלב מתייחס לאהבה, ואהבה נוגעת ליקום הידוע לנשמה; שנית, משום השכל מתייחס לבדיקה של חפצים ומושגים בעולם החיצוני.
בעמדו לבד, ללא שיתוף של הלב, השכל לעתים קרובות גורם להחלטות ללא ההרגשה האינטואיטיבית העדינה של הנשמה. אז החיים של האדם נרשמים עם שיפוט עצמי ומעוצבים בתבנית של בן תמותה.
כאשר היכולות הטבעיות של הנשמה מורשות לנשום החוצה את קרינת האור, כל העולם של האדם יכול לקבל תחיה נצחית של אהבה. אז הכוח של השכל מחובר לקרינת אהבת הלב והוא נעשה מגן זוהר לתודעה אלוהית שמתגלה. אז קיר המחיצה המפריד בין קודש הקודשים של לבו והמיקוד של השכל שלו מוסר. כך האדם משיג יכולת כניסה לתוך מסדרונות ההכרה והלב והוא חווה פלא בתפישה שלו את הווייתו כולה כלפי חוץ.
מה שלא תהיה המחיצה שקיימת בין הלב להכרה , כאשר האדם מעדיף האחד מעל לשני, יש אי איזון של ביטוי האלוהי דרכו. אולם כאשר יש איחוד בין הלב וההכרה , אז האלוהי מתגלה ופועם עם מסטריות בכל דבר ועבור כל דבר. אז הנשמה מתבוננת מתוך הלהבה שבפנים הלב. להבה של אהבה, חכמה, ועצמה מאוזנים. כך אדם של עידן חדש נולד. הוא רוכב כעת על סוס לבן והוא המסטר על הגורל שלו והקרמה שלו.
עידן של סבל מסתיים ואדם בונה את מלכות האל בתוכו עם גאומטריה ואלכימיה הבנויים מחוקי היסוד של מסטריות העצמי ושל חיי שפע. כאשר זה קורה בפנימיות ההוויה של הרבה אנשים ונשים שהתגלמו, אז מלכות האל נעשית המציאות בעולם הצורה.
לאזן את הלהבה המשולשת שלך
הלהבה המשולשת היא ליבת הזהות האמתית שלך. מסביב לליבה זאת, האל האב/האם מגבש את האנרגיות שלו שמספקות לך את ההכרה המודעת של רוח האל, כדי להיעשות מלוא האל בהתגלמות.
בעבר ישו ומסטרים אחרים צעדו בנתיב הזה חזרה הביתה ונעשו למלוא האלוהי במימוש בעזרת איזון האנרגיות של הלהבה המשולשת שבתוך הלב.
בבראשית, כאשר אתה נוצרת במישור של רוח, להבה זאת הייתה שילוש של תודעת האל. לאחר הירידה לתוך החומר ונפילה מתוך מצב של מושלמות דרך שימוש לא הולם של רצון חופשי, ההיבט של הלהבה המשולשת לא התממש יותר באיזון.
באיבוד האיזון של אהבה-חכמה-עצמה, בא איבוד תודעת האל. כך נוצר עצמי מתווך בין המושלמות של העצמי הגדול הפנימי - העצמי האל ובין חוסר המושלמות של התודעה המתפתחת החיצונית.
ארבעת הגופים הנמוכים של המין האנושי לא שיקפו יותר את מלוא האהבה האלוהית. האדם שכח שהתודעה החיצונית שלו היא רק כלי של האש הפנימית בלהבה המשולשת.
עם זאת בתוך הלב של העצמי האלוהי הקדוש נשארה הלהבה המשולשת, כמה שנועד יום אחד להתממש שוב בתוך גוף המקדש. כעת מתוך לימודים אלה אנו מקבלים הוראה לחזור לאיזון זה של הלהבה המשולשת שמפעילה גם בעולם החומר את השילוש המקודש.
דרך התבוננות פנימית ויישום בחיים של חוק האהבה ללא תנאי וצייתנות לרצון האלוהי. כעת נדרש שבנים ובנות של האל יחיו על פני האדמה במלוא ההכרה האלוהית.
מסטריות עצמית איננה אירוע פרטי- זה לא מספיק לעשות החלטה להיות שלם. זה נחוץ שהאדם יחליט להיות שלם בהקשר לשלמות עם אדם אחר. עלינו להסתכל מסביבנו לראות את החוזק בכל אחד בסביבה שלנו כשכל אחד משאיר את החותם שלו בחיים ובקוסמוס החומרי/רוחני. אם כל אחד מאתנו יכול למצוא כוח זה ולהגביר אותו בחייו .
בעזרת העצמה, החכמה והאהבה של הלהבה המשולשת, אתה תוכל לראות מסטרים מתעלים מתהלכים חופשי בקהילה שלך. לכן איש אישה וילד, דעו את עצמכם ודעו שהתפתחות המסטריות העצמית, היא העידן הזהוב שהגיע.
הארה מגיעה בשילוב נתינה מהלב דרך הכרה מוארת
הנתיב לאלוהות אישית דורש הקרבה של הצד האנושי שאינו תואם את האלוהי בנו. יש צורך לשחרר כל מה שמזהים כאנוכי ולהתמיר זאת לנתינה ושירות. אור האל לא נכנס כאשר אדם לא נמצא במרכז ההוויה שלו ויודע מי הוא, נותן לדרכי העולם לבלבל אותו. אולם כאשר יש איזון , אור האל בא לשכון באדם ולא עוזב יותר.
כעת הגיע הזמן שאנו נעשה עבור אחרים מה שבעבר עשו אנשים מוארים עבורנו. מי שיודע את האלוהות שלו, הנו בעל ערך רב עבור האנושות. זה דורש עבודה להשיג זאת ועם זאת זו היא תכלית החיים של כל אחד.
לכן כאשר נוצרת קהילה של אור שניתן לצעוד יחד, וזה עוזר לתת שירות לחיים.
