כל הנשמות נמצאות בנתיב איחודן עם רוח האל. המסטרים של חוכמה מספרים לנו שאנחנו נשמות עתיקות והתפתחנו במשך עידנים רבים בנתיב של דואליות, בו חווינו את כל הניגודים בהוויה שלנו ובחיינו ומזה למדנו רבות.
בפרק חיים זה אנו ניצבים מול גילוי האמת על מורשתנו הנצחית, האלוהית ועלינו להתעלות מהקיום הפיזי הנוכחי שלנו להיות האור ממנו באנו.
המישור של המסטרים המוארים ניתן להיראות רק בעיני הנשמה וזאת כאשר אנו מתמקדים בלב ומרימים גבוה יותר את התודעה שלנו.
המסטרים הגדולים מציעים ללמד אותנו את הנתיב שנדרש לעבור אותו כדי שנחזור חזרה ללב של האל. לרוב הם מלמדים את הנשמה שלנו בשינה בלילה, ובין ההתגלמויות או כאשר אנחנו במצב רגוע לחלוטין, קשובים להם.
הם מציעים לנו לעשות קיצור דרך במסע לאלוהיות שהנה מורשתנו. לכן, כל מי שמשתוקק לעשות את נתיב ההתעלות לשלו, מוזמן ללימודי המסטר, במיוחד אלה שמוכנים ללמוד את המושגים של תפישת המסטר.
המסטרים מסבירים ואומרים :
" אינכם עוברים ממצב אחד לשני כך סתם, אלא זה קורה כל יום בעוד צעד שמתקדמים כאשר מאמצים את דרך המסטר בחיים האלה.
דרך כוונה מודעת שלכם אתה מחזקים את הקשר עם הצד שמעבר לצעיף המכסה את הכרתכם, כך אתם נמשכים דרך הקשר הזה למצב תודעה שהאל יכול להשתמש בו יותר ככלי לביטוי הטוב שלו.
הבינו שהתעלות מושגת ככל שאתם עושים עבודה טובה במסירות לעצמיותכם האלוהית. למשל, בכך שאתם משרתים את חבריכם, בכך שאתם מצווים את האור לפעול לטובת האנושות. בעזרת ריפוי שאתם נותנים למי שמבקש זאת. לבסוף זה מושג על ידי לימוד ויישום התהליך שמעורב בסיום הריטואל של ההתעלות."
הנשמה מתפתחת מאז שלקחתם מסע לתוך היקום החומרי. להבין מה היא התפתחות הנשמה זה חשוב, כי הידע על מצב הנשמות שלכם זה המפתח להצלחה בנתיב הרוחני.
ניתן לחשוב על הנשמה כספירה זוהרת שמתפתחת בהתמדה. היא החלק בכם שהנו בן תמותה ויכול להיות בן אלמוות, חלק שחייב להיות אלמותי כדי לשרוד.
כדי להשיג אלמותיות, הנשמה חייבת להתמזג עם העצמי הגבוה שלה ; העצמי האלוהי. עד שמיזוג זה קורה, הנשמה היא ארעית ויכולה ללכת לאיבוד.
זאת הסיבה שנשמות שאינן קשורות לעצמי הגבוה שלהן, נמצאות בסכנה של עיוורון רוחני על כדור הארץ. כל אחד יכול לאבד את הקשר לנשמה שלו אם הוא מענה את עצמו או נשמה אחרת בניצול פיזי או נפשי.
יש לקחת בחשבון את כל הפעמים שבחרתם להתעלם מהתפתחות הנשמה שלכם והתמקדתם במקום זאת על פיתוח האגו האנושי, או שלא טיפחתם את הנשמה שלכם שהנה מהות של חיים, שמשקפת גם את האישיות שלכם וגם את האנשת האל בחיים.
הנשמה היא חכמה ויודעת את העבר ואת הקשר שלו להווה ולעתיד - היא רגישה ביותר ובאותו זמן היא תמימה. היא פגיעה לכוחות אסטרלים נמוכים של עולם האשליה ויכולה בקלות להילקח שולל.
היא סובלת כאשר היא נתונה תחת אלימות מכל סוג. היא נפצעת מרעלים נפשיים. לכן הנשמה זקוקה תכופות לנחמה ורוגע שלכם. שתהיו מודעים לה ותגנו עליה תמיד מכל פגע.
המסטרים הנעלים מלמדים שזאת האחריות שלנו ביומיום עבור הנשמה לשמור על ערך נאות ונכון בחיים. מה שאינו נכון ואינו אמתי עבורה, חייב להיכנס לתוך האור האלוהי המקודש כדי להתמוסס בו.
כמשגיחי הנשמה עלינו להתייחס אליה באהבה כמו שנתייחס לילד שלנו. אם אנחנו מזניחים את הנשמה שלנו, אנחנו מזניחים את עצמנו.
המסטרים אומרים שיש לחנך את הנשמה בדרך הרוחנית, להיות צייתנית לרוח האלוהית. עלינו להיות מעצבי הנשמה שלנו ושל ילדינו, בדרך השמימית.
אנו באים להתגלמות כדי למזג את ההכרה שלנו עם רוח האל דרך הנשמה. דרך הארה אנו ממזגים את ההכרה עם הרוח.. כך מושגת אחדות בלב ובהכרה.
אחדות מושגת ממיזוג של הקוטביות הזכרית והנקבית, דבר שנחוץ לשחרור הנשמה ממישורי החומר הדחוס בזמן ההתעלות שלה לאלוהותה.
לימודי המסטרים הגיעו לאנושות כי הנשמות באנושות נמצאות בסכנת שכחה. כדור הארץ נמצא בהתעלות חזרה לאור וזוהי נקודת מפנה של אל-חזור. כעת אין זמן לבינוניות. כל האנושות זקוקה למצוינות והמסטרים באים ללמד מצוינות זאת.
תחת הגנת צבאות השמיים, המסטרים מכתיבים לנו את דחיפות השעה כדי ללמוד את הצעדים שיש לקחת כדי לעורר את נשמות האנושות ; מיליונים שזקוקים לשלמות גופנית, נפשית, רגשית ורוחנית.
המסטר אל מוריה מסביר על הנשמה ואומר:
" האל הוא הרוח והנשמה הנה פוטנציאל חי של האל. הנשמה דורשת פוטנציאל זה חזרה דרך בחירה חופשית מאז הפרידה מהאל שנגרמה מירידתה לתוך מצב נמוך יותר בחומר. הנשמה נזרעה כך לתוך מצב של חוסר כבוד והיא נועדה להתרומם שוב למלאות זאת של נוכחות אלוהית שהנה רוח אחת של כל החיים. "
הנשמה שנשארה בגדר פוטנציאל שנפל, חייבת להיות חדורה במציאות של הרוח, מטוהרת באמצעות תפילה ובקשה לחזור הביתה ולהיות אלוהית כמו בבראשית, כדי לחזור לתהילה ממנה ירדה. לחזור אל האחדות עם השלם.
ההיאספות חזרה של הנשמה עם הרוח, היא הנישואים האלכימיים הקובעים את גורלו של כל עצמי נפרד וזה מביא אותה להיות אחד עם אמת אלמותית. כאשר ריטואל זה מתגשם - העצמי הגבוה יותר מוכתר כאדון של החיים וכפוטנציאל של האל שמושג באדם, שהנו הכול בכל בתפישת אחדות.
חניכות הנשמה
המסטרים שהתעלו מדברים על העצמת הנשמה ביחס להתקדמותה על הנתיב הרוחני. אלמוריה מדבר על החניכות של רוח הקודש והמסטריות בנתיב שהמסטרים מציעים לאנושות ואומר: " חניכות אלה באות אליך יום אחר יום. הן באות כאשר אתה מוכן לעבור אותן "
לפני שאתה יכול להיעשות חניך של רוח הקודש דרך מסטר מתעלה, עליך לתאם את עצמך עם נתיב הרוח דרך כוהני הקרן האלוהית.
כאשר יש לך חסות של מסטר מתעלה אתה יכול לחדור את "התהום הגדולה ". כאשר אתה מקבל את האתגר וכובש את העצמי הנמוך, זה נותן לך זכות מעבר לבוא וללכת בין העולם השמימי והארצי."
המסטרים המתעלים באים להעצים אותך כאשר אתה זוכה ברמות מסוימות של עמידה איתנה בדרך הרוחנית. כאשר אדם לא שומר על איזון בגופים הפיזי, מנטלי ורגשי, הוא לא יחוש טוב ואז גם הנשמה לא חשה טוב. דבר זה קשור לבריאות מנטלית ונפשית.
הנשמה מאושרת כאשר האדם מאושר, כי הוא כל הפירמידה השלמה על גופיו הנמוכים, על כל המערכות שלהם והאורגניזם, שיוצרים את הגוף וגם כל הצ'קרות, מהבסיס של הפירמידה עד לנקודה העליונה רואת-כל. (שהנה העין השלישית)
הנשמה נמצאת באמת בקשר עם כל החיים. משום כך היא נדרשת לטבילה יומית באש הרוח האלוהית, דרך מדיטציה עמוקה.
זה דורש מסירות לאלוהי ודאגה אוהבת לכלל. על כל אחד לשקף את המידות הטובות של הנשמה מבפנים כלפי חוץ.
הנשמה משקפת מה שהיא מתמקדת עליו. לכן עליו להתמקד פנימה בראיית השמש הרוחנית שהנה השמש מאחורי השמש. ההדמיה שלה בעיני הרוח היא מפתח לנשמה להיות חלק קבוע מהשמש של נוכחות האני הנני.
בהתמקדות זאת היא סופגת דפוסים מכל חלקי השלם עד לרמה האטומית והמולקולרית, כעולמות בתוך עולמות. זה נותן לה קשר אינטימי עם האינסוף ודרך ציווי האור הרוחני, היא משיגה התעלות לאינסוף הרוחני.
הנשמה כלואה בתוך מושב הנשמה
הנשמה מתפתחת לרמה של השגת מקום משכנה מחדש בחדר הסודי שבעומקי הלב. כי היא נפלה ממצב של חסד אלוהי שישנו בחדר הלב, למושב הנפש הנמוכה בצ'קרת הבסיס. לכן עליה לעלות ממקום מושבה בצ'קרת הבסיס ולהתיישב בלב הרוחני.
מסטר אלמוריה אומר שרוב הנשמות שנפלו עדיין לכודות בצ'קרה הנמוכה על ידי הקרמה שלהן ושהן יכולות להתרומם ממקום זה על ידי איזון 51 אחוז מהקרמה על פי דרישת בית הדין של הלורדים של הקרמה.
הנשמה נהייתה אסירה במישור הנמוך על ידי האגו האנושי, שכבש את המקדש של הקיטוב המאוחד הנשי והגברי באדם. זאת, מאז נפילת אדם וחווה מתודעת גן העדן - לנפרדות.
מאז, האנושות אפשרה לאגו להטיל אימה על הנשמה ורק נשמה שמטפחת את האש הפנימית של האל, יכולה לצאת ממצב זה.
לנשמה יש את החכמה לעמוד מול האגו, לגבור עליו ולהתעלות מעליו. היא יודעת שעליה לבטל מה שנוצר כשגוי כדי לתפור בגד חדש שראוי לעצמיותה האלוהית הקדושה.
מעשה דוד חייב להיות מה שיבטל את ה"גוליית" שבאדם
הנשמה שנפלה אפשרה את גדילת האגו, חיים אחר חיים, דבר שיצר מפלצת שנקראת "גוליית". הסיפור של דוד וגוליית הוא סיפור רוחני בו ישנו החוק של התגברות הכוח האלוהי על כל דבר.
כאן מתוארת התגברות הכוח האלוהי בנשמת דוד בחניכה הרוחנית שלו על הכוח החשוך המכונה "גוליית". דוד הוא הנשמה העדינה שיוצאת להתגבר על האגו.
היא מצהירה זאת דרך דויד שאומר: " אני בא אליך בשם האל של צבאות ישראל. ביום זה האל מעביר אותך לידיי." זו היא הצהרה של הנשמה שיודעת שניתן לנצח כאן רק דרך הכוח האלוהי והנשמה יחד.
מעשה דויד בגוליית חייב להיות המעשה שלנו כדי לנצח את האגו. דוד פגע לגוליית במצח, כך גם רוח הקודש כשהיא עולה מעלה אל בלוטת האצטרובל שבעין הפנימית, מביאה להארה ואז האגו מתבטל משליטתו על הנשמה והיא משתחררת.
החניכה של דוד באה מתוך העצמת האל בהכרתו המודעת. הביטחון של דוד בניצחונו היה מבוסס על אמונתו בכך שהאל יחד אתו. כך הנשמה חסרת פחד משליטת האגו כאשר היא מתמזגת עם האל.
כדי לעשות זאת, הנשמה חייבת להתגבר על נטייתה להיכשל ולחפש יומיום את המפתחות כדי להתעלות בעזרת העצמי הנעלה ולחזור הביתה למרכז הלב. יומיום יש לזכור לקרוא לכוח האל להעצים ולנהל את הנשמה.
דויד אומר בתהילים: " אדוני הוא רועי, " ומבקש ממנו להציל את נשמתו. הנשמה על פני האדמה חייבת להתמודד עם משקל העולם והקרמה שלה דרך הישענות מלאה על האל והעצמי הגבוה שלה. כך היא מכינה את שמלת הכלולות שלה לחתונה בין אל ואדם.
המסטרים קוראים לשמלת הכלולות " גוף האור הסולרי ", זה מושג עם היתוך ההכרה והרוח יחד בהתמזגות שני חלקי הנשמה להיות אחד. אז החכמה מתרחבת ודורשת יצירתיות אלוהית. זה האיחוד של האל באדם וכך הנשמה ממריאה באבולוציה שלה.
כעת הגיעה הזמן של גאולת כל הנשמות באנושות וכולם צריכים להשיג איחוד עם האל, דרך החניכות שלהם. בלי לבקש התערבות אלוהית לשחרור זה בלתי אפשרי.
לכן רק כאשר הנשמה נקשרת לעצמי האלוהי שלה
אז מתאפשרת עליית רוח האל באדם ופתיחת הלב לקבל את הנשמה למקומה הראוי. 
להבנת המושגים שיש במאמרים של המסטרים, ניתן להיעזר במילון מונחי המסטר בקישור:
ניתן ללמוד עוד על הנשמה בקישור:
